שיתוף קטן מתקופה ארוכה...
שיתוף קטן מהפקה מתוקה (מהקיץ...)
וכמה הגיגים...
היתה לי תקופה של כמה וכמה חדשים שפשוט הייתי במירוץ
ובמירוץ סביב השעון, כמעט בלי זמן לנשום וזמן לחשוב.
הרגשתי לאחרונה שהמח שלי מרוקן מיצירתיות, מרוקן מרעיונות, דמיונות בנושא צילומים וסטים חדשים ומעניינים,
וכאב לי ושרף לי הלב על זה.
מה קרה?! זהו?! כך אני אמשיך לצלם כל הזמן את אותם סטים "משעממים" שיחזרו על עצמם?!
מדי פעם היו אי אלו הארות,
אבל זה לא התקרב לזמני ההשראה הגדולים שאני בד"כ מכירה על עצמי
שנתקלת במשהו מעניין וישר הגלגלים במח מתחילים לעבוד ולפנטז....... (מה בר ביצוע יותר ומה פחות..)
מה גם שקרו לי כמה דברים מעצבנים
כגון משדר לפלאשים שנשברה בו חתיכה קטנה בפנים
וכיתתי רגלי מחנות לחנות לחנות אלקטרוניקה ופלאפונים וכל הסוגים שרק תרצו,
חרשתי את כל טבריה, חצי בני ברק, והגעתי לרמת גן - לחנות ציוד צילום
(אחרי כמה חד'!!!! שהשתמשתי בתחליף מאולתר ולא נח בעליל)
אמרתי לעצמי - זהו. תחנה אחרונה. כולה חתיכה קטנה לתקן והמשדר עובד יופי.
ומה קרה שם?! יום יחסית דחוק בזמן, כי כשאת נמצאת במרכז, ועוד בחנוכה, את מנסה לתפוס את כל מה שתכננת,
עם הילדים ברקע :) ובערב הדלקת נרות וערב לביבות ו... נסיעה הביתה
שם במעבדה חרצו את גורלו - אין לו תקנה. לא אצלינו.
וחבל לך להשקיע, התקשרתי בניסיון אחרון לחנות שבה קניתי את אותו מוצר,
ובררתי אם מתקנים כזה דבר -צחקו עלי,
כבר כמה שנים לא מייצרים מהחברה הזו,
בכל אופן - לא אצלינו.
טוב. מסתבר שהגיע הזמן לקנות חדש.
פולניה שמרנית שכמותי קניתי חדש.
אממה. מגיעה לצילומים כולי תפילה ומרץ מחברת .... לא מתאים!
הכבל שמחבר את המקלט (של המשדר) לפלאש - לא מתאים.
חור הכניסה לא באותו גודל של חור היציאה.
חשבתי שאני משתגעת באותן דק' ש...
הילד עומד מוכן, הסטודיו פתוח, הרקעים, האיבזור, הכללללל
ו....אין לי איך לתפעל את הפלאשים!!!
חודשים של כיתותי רגליים רצו לי בראש, וההשקעה במשדר החדש ש.... לא הועילה לי במאום!!!
כי אם זה לא תואם - איך למען ה' אני מצלמת עם זה?!
אין לי תאורה טובה לצילומים?! מה עושים?!
לחץ של זמן, כמובן הדברים האלו לא שואלים אותנו מתי לקרות
אם ביום הכי עמוס ולחוץ או בסתם יום משועמם (אין)
ואני אומרת לעצמי- רגע, תתאפסי, עכשיו אני חייבת להפעיל איכשהו את הפלאשים ואחר כך נראה איך ממשיכים מכאן.
מאלתרת שוב (!) בצורה לא נוחה בעליל, ומצליחה, מבזיק לי תמונה כן תמונה לא, משהו בסגנון,
היה קשה לצלם, אבל העיקר היתה תאורה טובה
למחרת כיתתי רגליים מחדש - לחפש מתאם שכזה.
חשבתי לעצמי מה עובר בראש של ממציאי הטכנולוגיה.
למה למען ה' כל שנתיים מתחלפים המוצרים, משתדרגים, העולם ממשיך, והפלאשים שיש לי 10 שנים (!)
כבר מבחינת המוכר בחנות - מזמן לא רלוונטיים, תקני פלאשים חדשים במקום משדר
(כלאמר תפרנסי אותנו באלפי שקלים - בשעה שהפלאשים שלי לא חטאו ועובדים ב"ה מצויין טפו טפו,
במקום לקנות משדר "רק" בכמה מאות שקלים....)
תתקדמי.
המשדר כבר לא מתאים לפלאש?!
סימן שהוא ישן מדי. תחליפי.
לא רציתי להשקיע עכשיו פלאשים חדשים, ואמרתי לעצמי שבעולם מתקדם כשלנו
חייב להיות פתרון ביניים.
מתאם.
ב"ה כיתותי אלו הביאו לתוצאה המיוחלת
וכשקניתי מתאם ב-5 ש"ח (!!!!!) ובעל החנות נתן לי שירות עם כל הלב,
למרות שאני לא יודעת אם הוא בכלל הרויח עלי (!)
זה העלה בי המון מחשבות על שירות של בעלי חנויות,
ועל יחס של אנשים בכלל..
ועל העולם המתקדם שלנו, שבסוף ב"ה פתרתי את הסיפור הזה בדרך קלה וכשחזרתי הביתה והייתי חייבת לבדוק אם זה אכן עובד ולא עבדו עלי......
התחלתי בערך לקפוץ ולרקוד כמו משוגעת מרוב אושר..
